Search Results
נמצאו 6 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- לא בבית ספרה של הנובו-מטופלת
אחד הדברים שהכי משגעים בתקופת הטיפולים הוא שמאחר ואת כל כך לא שולטת בחיים שלך ובגוף שלך, כל זר שפולש אל גופך ואל נפשך יכול לעשות בך כרצונו. את פשוט לא יכולה להתנגד. נכנסת לתוך מכלאה, ועכשיו אין לך ברירה אלא לעשות מה שאומרים לך, לספוג ולציית. לא בבית ספרה של הנובו-מטופלת. אם אני רוצה לדעת עוד, אין שום סיבה שלא יסבירו לי. ואם לא הבנתי את ההסבר, שיסבירו לי שוב, ושוב ושוב. המטופלת החדשה רוצה לשמוע הכול ולהבין הכול. הרי לא מחוללים פה קסמים. גם הרופאים לא יודעים הכול. גם הם בודקים מה קורה ואיך הגוף מגיב ולפי זה מתקדמים. אין שום סיבה שלא תהיי שותפה מלאה בתהליך.
- ראיון על הספר אצל פאולה וליאון
ספר חדש נותן תקווה לנשים שעוברות טיפולי פוריות. דנו בנושא עם תמר מדינה- הרטום וד"ר אמיר וייזר, רופא בכיר להפריה חוץ גופית בביה"ח מאיר-קופת חולים כללית מחוז שרון - שומרון
- 10 הסיבות שיהיה לך את הספר
כי בתוך הסבך הבירוקרטי המנוכר, את צריכה מישהו שיהיה ידידותי ושיצחיק אותך כשצריך. כי רק ככה תביני שאת ממש נורמלית ושבעצם הכול בסדר אתך. כי מישהו צריך סופסוף לספר לכולם מה זה אומר ואיך זה מרגיש לעבור טיפולי פוריות. כי בדיוק כמוני, את צריכה חברה צמודה, מהסוג שאפשר לדחוף לתיק ולשלוף בדיוק כשמתאים. כי מישהו צריך להזכיר לך כמה שזה חשוב שלא תשכחי את עצמך בדרך להיריון. כי אם לנשים בהיריון יש מאה מדריכי היריון, גם אנחנו צריכות אחד. כי כתוב שם בדיוק איך להפוך לנובו מטופלת, שיודעת לומר בדיוק מה היא צריכה ואיך. כי באף ספר אחר לא תמצאי רשימה מפורטת של התגובות ההזויות של הסביבה לטיפולים שלך, כולל תגובות אפשריות לנשמות הטובות. כי סופסוף תשמעי, מעבר לאיזה הורמון לקחת ומתי, על השמנה, ורידים, שערות ברגליים ושיער אפור. כי אם הוא לא יהיה אתך איך תזכרי מה היה כתוב בו, כששגעת הטיפולים תמחק לך עוד זיכרון?
- למי הספר מיועד?
כל מי שעומדת לעבור טיפולי פוריות – כי את צריכה הכנה לפני הטיפולים, כך שלא תתפסי לא מוכנה, שלא לומר עם המכנסיים למטה, כשתביני למשל שלפני הטיפול הראשון את עוד צריכה לעבור 70,000 בדיקות, משל היית מכונית הנכנסת לטיפול 10,000. נשים שנמצאות בטיפולים – כי גם אם את בטוחה שאת כבר יודעת הכול, תמיד יש מקום לשיפור הבנה של מה שקורה לך, וההכנה לפני כל שלב, כמו למשל הידיעה שכשכבר תיכנסי להיריון, את צריכה לצבור לפחות שלוש בדיקות היריון עוקבות שמכפילות את עצמן כדי להירגע ולהבין שזה אכן זה. כל מי שסיימה את הטיפולים וצריכה עיבוד של החוויה שהיא עברה על בשרה זה לא כבר, בין אם החוויה הסתיימה עם או בלי תינוק על הידיים. כי גם אם נראה לך שהכל בסדר, בלי הכלה ועיבוד נפשי, השיבה לחיק ה"נורמליות" לא תהיה קצרה, ומרגע שצרעת הטיפולים נגעה בך, "כמו כולם", ככל הנראה, כבר לא תהיי אף פעם. בני/בנות הזוג של מי שעוברת טיפולים- כי עם כל הכבוד, אני לא בטוחה שאתם באמת יכולים להבין מה עובר על מי שעוברות על בשרה את הטיפולים. גם אם אתם מיחידי הסגולה שמלווים, מחזיקים ידיים ומפנקים על כל צעד ושעל, הנושאת בעול העיקרית היא האישה, וקשה לרוב להבין את הקושי, העלבון, ההשפה, הקנאה, התסכול, המרמור, אובדן השליטה, האלם והמחנק בגרון. קרובי משפחה אחרים- הורים, אחים/ות, דודים/ות, בני/בנות דוד, וכדומה. כי כדאי אולי שיהיה מישהו שיסביר להם לאן נעלמה הבחורה המקסימה של אתמול, שבמקומה נחתה פה מין מפלצת הורמונלית עם צרעת. וכן כן, גם הילדים של מטופלות הפוריות, אחרי שבגרו, כי לא יזיק להם לדעת מה עברה אימם בדרך לחיבוק הנכסף איתם. מכרים, קולגות בעבודה, השכנה הרכלנית ממול- כדי שתדעו לפחות על מה בדיוק אתם מדברים כשהמטופלת התורנית יוצאת מהחדר. כל אנשי הטיפול שבמסגרת הטיפולים באים במגע עם נשים שעוברות טיפולים: רופאים, אחיות, טכנאים, אימבריולוגים, וכל אנשי בריאות הנפש, כעובדים סוציאלים ופסיכולוגים- כך תוכלו ללמוד משהו על המקום החשוב שלכם באופן שבוא אישה חווה את טיפולי הפוריות. אגב, גם מי שלא בא במגע יומיומי עם הנשים, אבל נמצא ברקע, כמו הרופא המחוזי המאשר בדיקות או טיפולים מסוימים או מי שיושב במזכירות או במשרד הקבלה, זקוקים לעיתים לשיעור זריז ב"מה-אתה-אומר-ואיך-אתה-אומר-את-זה-ואיך-זה-נתפס-בצד-השני". אגב, גם מי שמטפל בילדים לאחר הולדתם, שכן לעיתים יכולה לצמוח הבנה שונה של המציאות המשפחתית של אותם ילדים, מתוך הלמידה של עולמה הנפשי של האם והחוויה שלה את הכניסה להריון ואת הלידה.
- מתי היה היריון, כל היריון, לבלתי רצוי?
עד האולטרסאונד הראשון שעברתי בחיי, ההבנה שמשהו לא בסדר הייתה רחוקה ממני אלפי שנות אור. לא העליתי זאת בדעתי לרגע, לא נדלקה לי שום נורה אדומה. עד אז הייתי אדם בריא, טפו טפו, לא סבלתי מכלום. בכל הנוגע לילדים, הייתי בטוחה שאני האישה הכי פורייה בעולם. זה שלא נכנסתי להיריון עד לרגע שבו רציתי בכך, היה בעיני עניין של מזל ותו לא. ממילא עד אז לא חשבתי על היריון ולא התכוונתי להרות. בשביל בחורה צעירה שעוד לא עשתה דבר עם עצמה ורק התחילה לטעום את טעם החיים, התקשרה אצלי המילה היריון למונח ”בלתי רצוי“. כל היריון בשלב ההוא של החיים היה בעיני בלתי רצוי. מצחיק כמה מהר המושגים שלנו משתנים. מה שרק אתמול היה לצנינים בעינינו, היום הוא בראש מאוויינו.
- 10 ההמלצות שלי לנשים שעוברות טיפולים
להחליף את המיקום שדוקרים אותך בו. לאורך זמן הווריד עשוי להצטלק, וזה הופך לכואב כשמנסים שוב ושוב לדקור אותו, ואי אפשר להשתמש בו יותר, לפחות עד שהוא יתחדש. וזה לוקח זמן. לקחת משככי כאבים כשצריך. לא צריך להיות גיבורה. מצד שני, יש זמנים שאת רוצה להיות הכי בשליטה, ואז לא חייבים לקחת שני אדוויל ואחד נורופן נגד כל גז תועה שמסתובב לך בבטן. להירשם, כבר בתחילת הדרך, ברשימת ההמתנה לאימוץ. ממילא יחלפו שנים עד שיגיע תורך. מקסימום תבטלי. אבל אם עוד תצטרכי ילד מן מוכן, תוכלי לחסוך שנים ארוכות של המתנה מייסרת. לשמור על חיי הסקס והזוגיות. חכי תראי מה עושים ילד או שניים לחשק ולרומנטיקה. ובכלל, טיפולים הם בעיה של שניים, שהתאחדו, לרוב, בשם האהבה, ובלי עבודה משותפת יהיה קשה להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה. טיפוח. טיפוח. טיפוח. טפחי את עצמך. כל יום. קומי בבוקר והחליטי מה את עושה בשבילך היום. עשי משהו. כל דבר. בין אם מדובר על קריאה בספר, יציאה לדייט עם חברות, ריצה, לק בציפורניים, ארוחה אצל השף המהמם ההוא, זומבה, פיקניק רומנטי מול הנוף. זה יכול לארוך שעתיים או עשר דקות. העיקר שתעשי משהו, כדי שלא תאבדי את עצמך בדרך להיריון. שימי לב למה שהגוף שלך מרגיש ולכל איתותי האזהרה שלו. לגוף יש את החוכמה שלו ואם רק תהיי קשובה לו מספיק, תוכלי לשמור על עצמך ולצלוח את החוויה המורכבת הזו כשאת בחתיכה אחת. להיות למטופלת החדשה, זו שחושבת, מרגישה ומדברת. כי רק את באמת יודעת מה שעובר עלייך, וככה לא יתעלמו ממך, ומהצרכים שלך, לא יכאב לך כשלא צריך ולא יישכחו דברים שחשובים לך. לא לשכוח ש... הי, בסוף עוד ייצא מזה תינוק. אז נא להתכוונן לזה. לרצות את זה. לדמיין את זה קורה. ככה לא תהיי מופתעת כל כך כשהעולל יגיח לו החוצה. אז יאללה, להתחיל לקוות. מצד שני, נסי לקחת הכל בערבון מוגבל. אולי לא כדאי שתצאי מגדרך כשבמהלך השבועיים של ההמתנה לתשובה את כבר מרגישה את הבעיטות שלו. את לא. נסי גם לא להתעלף מתשובת הבטא הראשונה. חכי. לפעמים המכה לא כל כך נעימה. ו... אל תאבדי את חוש ההומור. או שתאמצי לך לך אחד, אם אף פעם לא הצטיינת ברוח שטות ברגעים כבדים. בדיחות הדעת, תתפלאי, יכולה לעזור לך לצלוח ניסיונות קשים, כשאת בחתיכה אחת.






